קרפ ברטון! ללקק את האצבעות!
אה, הקרפים!!!
הקרפ המוכר לנו הוא מאוד עתיק. היסטוריונים קובעים את מקור הקְרֶפּ בשנת 7000 לפני הספירה. באותה תקופה הקרפ היה עבה למדי, והוכן עם בצק שהוא מים ודגנים כתושים שונים. אבן שטוחה, חמה מאוד, איפשרה את הבישול.
בברטאן שבצרפת, הופיע הקרפ לראשונה במאה ה -13.
גלטות galettes וקרפים ברטוניים היו מאכלים אגדיים. אלו היו קרפים טעימים מלאים במרכיבים מסוגים שונים. הגישו אותם מלוחים או מתוקים לפי טעמו של כל אחד.
המרכיב העיקרי שחייב להיות בקרפ ברטון מסורתי הוא כוסמת. זהו קמח ללא גלוטן, מאוד בריא בימינו, ומקורו באסיה. הכוסמת הובאה לברטאן במאה ה-13 במהלך מסעי הצלב. מכיוון שאדמת ברטאן מושלמת לגידול דגנים, האנשים שם החלו לגדל גם אותה. כך הם הצליחו לקבל כוסמת משלהם.
גידול הדגנים ליצור קמח כוסמת החל בסביבות המאה ה -16 בהנהגתה של הדוכסית אן מברטאן. משוכנעת מהעוצמות השונות של צמח זה (איכויות תזונתיות), החליטה להרחיב את גידולו בכל דוכסותה. כוסמת הפכה לפיכך למוצר המפורסם ביותר באזור, כך שאפילו הפכה לאחד ממוצרי הדגל של מערב צרפת להשגת קמח כוסמת שמשמש כמרכיב העיקרי ב”קרפ כוסמת “או” קרפ ברטון “.
יש להבדיל בין קרפ הכוסמת לבין הקרפ המתוק, שעבורו משתמשים בקמח חיטה, חלב, ביצים, חמאה. אך בשני המקרים הרבה תלוי באופן הגשה!
כדי להכין קרפ כוסמת צריך מַחֲבַת גדולה. אפשר גם לבשל אותו על אבנים חמות. הבצק צריך להיות גמיש ונימוח. באופן מסורתי הוא נחתך לרצועות דקות לליווי מרקים. ניתן להגיש אותו גם עם מספר מוצרים מקומיים כולל נקניקיות, גבינות, סרדינים, ביצים, ירקות וכו’.
כדי להקל על הכנת הקרפ הברטון, שקשה במיוחד לטפל בו מכיוון שלבצק יש נטייה להתפרק בקלות, הטבחים הוסיפו לבצק חלב, חמאה מומסת וביצים. זה שיפר את הטעם אך גם הקל על ההכנה.
לקרפ יש “נשמה נודדת”. היא נמצאת בכל רחבי העולם, עם וריאציות שונות.למשל הפנקייק, מעדן יליד יבשת צפון אמריקה. הוא עבה יותר ומשמש לעתים קרובות לארוחת הבוקר. בקנדה, הגרסה המסורתית של פנקייק מוגשת עם סירופ מייפל. אפשר לאכול אותו גם עם שוקולד, חלב, ריבה וכו ‘.
במדינות המזרח, יש גם את בליני. זה סוג של קרפ אבל בגרסה קטנה יותר שהרוסים אוהבים. אפשר להגיש אותו מלוח, מתוק או טבעי. במקסיקו הגרסה הקרובה ביותר לפנקייק היא הטורטייה. ניתן לעטר אותה בירקות, בשרים, נקניקים, גבינה, תירס מתוק, ביצים וכו’.
הפיאדינה האיטלקית דומה גם לפנקייק ולגלטה הברטונית. זהו בצק פנקייק מלוח עשוי מקמח ושמן זית, מקופל לשניים וממולא בירקות, בשרים, נקניקים, גבינה ועוד. הוא מבושל על פלטת טרקוטה הנקראת טגיה.
במדינות צפון אפריקה, יש גם את הבג’יר -baghrir או הגרייף – ghrayef. זוהי תערובת של קמח וסולת. הפנקייק הזה הוא עגול ומוגש בדרך כלל חם עם דבש וחמאה. הוא משמש כארוחת בוקר או קינוח.
ועוד פרט מאוד חשוב! בפעם הבאה שתקפיצו קרפים במחבת תקפידו גם להחזיק מטבע בידכם השניה, שגשוג מובטח, למשך כל השנה … לפחות זה מה שהקדמונים חשבו!
חג הקרפים: שנדלר La Chandeleur
שנדלר הוא חג דתי שמאופיין בעיקר בהכנת קרפים. מסורת זו קשורה לסיפור ישן ממקור מקראי. השם “שנדלר” מגיע מהביטוי נרות ( chandelles בלועזית). בחג זה מכבדים את הצגתו של ישו בבית המקדש על ידי אימו. על פי המסורת היהודית, לאחר לידתו של ילד קטן, אמו צריכה ללכת לטהר אותו 40 יום אחרי הולדתו כלומר, עבור ישו, ב-2 בפברואר. חגיגה זו מכונה “חג הנרות” בדומה לחג ה”מפגש הקדוש” אותו חגגו הרומאים.
ניתן להוריד את השאלון
ענו על השאלות:
1. על פי היסטוריונים, ממתי אנשים מכינים קרפים?
2. מה היו המרכיבים הבסיסיים של הקרפים הראשונים?
3. מתי הקְרֶפּ היגע לחבל ברטאן שבצרפת?
4. שאלת חקר: בדקו באינטרנט היכן נמצא חבל ברטאן. מה עיר הבירה שלו. איזה אטרקציות יש באזור הזה? מהם המאכלים המסורתיים של האזור?
5. מהו השם הנוסף של הקְרֶפּ ברטון? מהו המרכיב העיקרי שלו?
6. מאיזה יבשת יגיעה כוסמת לצרפת, באיזו תקופה ובעקבות מה?
7. על פי הוראתה של איזו דמות היסטורית התחיל הגידול של כוסמת בברטאן? באיזו תקופה? מאיזה סיבה?
8. איזה סוגי קרפים קיימים בצרפת?
9. האם יש קרפים במדינות אחרות? איזה “קרפים” הכרתם? איזה לא הכרתם?
10. מה צריך לעשות, על פי אגדה, בזמן הכנת הקרפ?
11. איזה חג צרפתי קשור להכנת הקרפים? מה מסמל החג הזה?
12. צפו בסרטון והסבירו כיצד מכינים קרפ ברטון.